בלוז לננסים - מגדלי הכלבים מכישורית

תזונה טובה היא אחד הגורמים החשובים לבריאות הכלב. "תזונה טובה" היא תזונה נכונה, פרופורציונלית ומתאימה למבנהו הפיזי. גם אם נכונה העובדה שבימינו הכלב אוכל בעצם כל מה שאנו אוכלים, אין זה בהכרח נכון שמאכלים אלה או צורת הכנתם, מתאימים למערכת העיכול של הכלב.
המזון המוכן, זה היבש שקיים היום בשוק, מכיל את כל אבות המזון החשובים וביחסים מאוזנים, ועונה בצורה טובה על תצרוכת הכלב. מזון זה מהיר הכנה ואינו דורש תוספות, אלא אם כן ברצוננו להוסיף "צ'ופרים" וזה בהחלט מותר; אך למי שמעדיף להאכיל את כלבו במזון ביתי רגיל, רצוי שידע את צרכיו של הכלב ויכיר את אבות המזון החיוניים ובאיזה סוג מזון הם נמצאים.
מים – בערך 70% מגופו של הכלב מורכב ממים, שתפקידם הוא חילוף חומרים בתאים ושמירה על טמפרטורת גוף קבועה. רוב המזונות מכילים מים בכמות זו או אחרת, כך שחלק מתצרוכת המים שלו מספק הכלב באכילה. חלק אחר של המים יספק הכלב בשתייה, ועל כן חשוב שתמיד יהיו לרשותו מי שתייה נקיים.
חלבונים – בעלי תפקיד פלאסטי והכרחיים למבנה התאים והרקמות. נמצאים במזון שמקורו מהחי (בשר, חלב, ביצים, דגים). חלבון זה הוא קל יותר לעיכול כשאיננו מבושל. חלבון שמקורו במזון צמחי (קטניות, סויה)  נעכל ביתר קלות כשהוא מבושל.
פחמימות – בעלות תפקיד פלאסטי ורזרבי. העודף בפחמימות הופך בגוף לשומן. נמצאות בעיקר במזונות צמחיים ובעמילן שאינו נעכל ע"י הכלב, על כן המזונות שמכילים הרבה עמילן כמו אורז, אטריות, תפוחי אדמה ודגניים צריכים להיות מבושלים היטב.
שומנים – בעלי ערך אנרגטי ותזונתי רב וכמותם חייבת להיות ביחס נכון לכמות האנרגיה שהכלב שורף. כלבי בית שאינם עובדים בשטח - צריכת השומנים שלהם קטנה בהרבה מצריכת גור, כלב עבודה או כלבה מיניקה.
עודף בשומנים מזיק. השומנים נמצאים במזונות ממקור חי (שומן, חמאה) או צמחי (שמן, מרגרינה).
משך עיכול השומן הוא ארוך במיוחד אם הוא מבושל. חלק מהשומנים, שמן דגים למשל, הם מקור חשוב לויטמינים (A.D.E.)
מלחים ומינרלים – הכרחיים לגוף וחסרונם עלול לגרום למחלות קשות.
סידן – ישנו בעצמות, ובחלב ומוצריו. תצרוכת הסידן של הכלב עולה על זו של האדם והחוסר בו גורם לרככת אצל הגור ולבריחת סידן והתפוררות עצמות אצל הכלב הבוגר.
הזרחן – נמצא בעצמות, מוצרי חלב, דגים, בשר ודגנים.
ויטמינים – חיוניים לגוף וחוסר בהם גורם למחלות.

ויטמין  A - שומר על תפקוד ושלמות הרקמות החיצוניות (כמו העור), הוא חשוב במיוחד בתקופת הגדילה. נמצא בגזר, חלב, חלמון ושמן דגים.
ויטמין B – קומפלקס חיוני לצמיחה, תיאבון והנקה. הוא אנטי אנמי ונמצא בשמרים, דגנים, כבד, בשר, חלב ודגים.
ויטמין C - נמצא בירקות ובפירות טריים.
ויטמין D – נחוץ להתפתחות העצמות, מווסת את כמות הסידן והזרחן בדם, חסרונו גורם לרככת ולבעיות משנן. נמצא בחלב, חלמון, שמרים ושמן דגים.
ויטמין E – חשוב למערכת ההפריה ולשרירים, נמצא בבשר, חלמון, גרעיני דגנים ושומן חלב. חוסר ויטמין E גורם לבעיות שרירים ולחוסר פיריון.
ויטמין K – גורם הכרחי בקרישת הדם, נמצא בשמרים, כבד ובקמח דגים, חוסר בויטמין זה עלול לגרום לדימומים תת עוריים ותוך שריריים, ומעלה את זמן תהליך קרישת הדם.

התזונה בשלבים שונים במעגל החיים

חשוב מאד שהארוחה של השנאוצר שלכם, כמו זו של כל כלב אחר, תכיל את כל אבות המזון שהזכרנו לעיל ובכמות הנכונה. מובן שיש הבדלים בתצרוכת של כל כלב וכלב שקשורים לגודלו, לטמפרמנט שלו ולאנרגיה שהוא שורף. בדרך כלל טוב יותר (וגם עולה פחות), לתת לכלב פחות מזון בעל איכות טובה מהרבה מזון בעל ערך תזונתי ירוד.

תקופת הגדילה – מיד לאחר לידתו נצמד הגור לפטמת אמו, בשלושת ימי ההנקה הראשונים אין האם מייצרת חלב רגיל כי אם נוזל צהבהב שנקרא "קולוסטרו", נוזל זה עשיר בויטמינים ומלחים מינרליים ומכיל כמות רבה מאד של נוגדנים, ועל כן חשוב כל כך לתזונתו הראשונית של הרך הנולד. חלב הכלבה הוא עשיר ביותר ומכיל יותר חלבון ושומן מזה של הפרה. ההנקה נמשכת מ-20 עד 30 יום ובתקופה זו יש להשגיח שהגורים כולם יונקים ומעלים במשקל (בערך ב – 8 ימים הם מכפילים את משקלם).
ביום ה – 25 לערך מתחילה אט אט הגמילה ובתקופה זו יש צורך להתחיל בהאכלת הגורים, ארוחותיהם צריכות להיות מורכבות מדייסות, מוצרי חלב ובשר טחון או בשר מקופסאות מיוחד לגורים.
הגמילה היא מוחלטת בערך ב – 50 עד 60 יום. הגורים צריכים לאכול לעיתים תכופות מאד:
25 עד 35 יום – 5 פעמים ביום, 35 עד 60 יום – 4 פעמים ביום , 60 יום ועד 6 חודשים – 3 פעמים ביום. הגור הרך צריך לאוכל עד שובע והמזון צריך להיות לא קשה ללעיסה ולעיכול, אם הינו מתקשה לסיים את מנתו יש להפחיתה ב – 10%. מגיל 6 ועד 8 חודשים ירד הגור לשתי ארוחות ביום. מזונו של הגור צריך לענות על תצרוכתו הגדולה בשל צמיחתו המהירה. גדילתו צריכה להיות קבועה, פרוותו מבריקה ושכבת שומן תת עורית מורגשת אך לא רבה מדי. קיים בשוק מזון יבש מיוחד לגורים, ואחרי שאלה הצמיחו את שיניהם הראשונות אפשר להאכילם במזון זה כבסיס ולהוסיף ארוחות חלביות.
בתוספת לארוחה, אך לא במקומה, טוב לתת לגור עצם גדולה (ברך של פרה), זה יהיה מקור תעסוקה לזמן ממושך, יפתח את שרירי הלעיסה שלו ויעביר לו את החשק ללעוס את הרהיטים או לכרסם את השטיח הפרסי.

הכלב הבוגר – מגיל 8 חודשים ומעלה השנאוצר יאכל פעם אחת ביום. חשוב להאכילו פחות או יותר באותה השעה ביום, אחרי 15 דקות בערך יש להרחיק את הקערה, כך יתרגל הכלב לאכול הכול בבת אחת ולא ישאיר אוכל "לזמנים קשים".
השנאוצר הבוגר צריך לשמור על משקל קובע. משקל סביר לשנאוצר ננסי נע בין 5 ל – 7 ק"ג, והוא תלוי כמובן בגודלו ובמינו של הכלב. לא קשה להפוך את השנאוצר הקטן שלנו לגדול מימדים ואין כוונתי לגובה. השנאוצרים הם אכלנים טובים מטבעם ואינם בוחלים בדבר. אם מנתם היומית היא פרופורציונלית וקבוע הלא ממנה הם יתפחו, כי אם מ"השנור", שהם אוהבים לעשות ליד השולחן, אם רק נותנים להם את ההזדמנות. צריך להימנע מלעשות זאת גם אם עיניו של השנאוצר שלך יתבעו לעצמן כל פירור שיעשה דרכו אל פיך.

זכרו רק זאת, כלב שמן הוא מועמד טוב יותר להיות כלב חולה!